היכולת לאכול ולבלוע היא צורך קיומי ובסיסי המלווה אותנו מיום היוולדנו. אנו זקוקים למזון על מנת לבנות את שרירי הגוף, לספק אנרגיה למערכות השונות ולאפשר למוח לתפקד בצורה תקינה ויעילה.

האכילה מערבת את חוש הטעם והריח, מספקת לאדם מקור הנאה והופכת להיות חלק בלתי נפרד מחיי החברה.  בה בעת, חשוב להבין כי תהליך הבליעה הוא תהליך מורכב, הדורש קואורדינציה ותיאום בין מערכות ושרירים שנשלטים על ידי מערכת העצבים וכוללים את איברי הפה, הגרון, קופסת הקול והוושט.

מה שנראה כמובן מאליו עלול להיות אתגר של ממש עבור מי שמערכת הבליעה שלהם נפגעה. דיספגיה, או הפרעת בליעה, יכולה להיגרם מפגיעות נוירולוגיות, מבניות ונפשיות.

הסימנים השכיחים  לדיספגיה כוללים: שיעול לפני, בזמן או אחרי בליעת מזון או נוזל, חנק, תחושה של מזון שתקוע בגרון, צבר של רוק, שינוי באיכות הקול לאחר הבליעה, קול רטוב, חום ללא סיבה ודלקת ריאות על רקע אספירציה. אירוע מוחי הוא הגורם הראשון להפרעות בליעה ומשפיע על יותר ממחצית החולים. הפרעת הבליעה כתוצאה מאירוע מוחי מערבת בעיקר את שלושת השלבים הראשונים של הבליעה ונקראת דיספגיה אורופרינגיאלית.

הפרעות הבליעה עלולות לגרום לירידה באספקת מזון לגוף או כניסתו לדרכי הנשימה. כתוצאה מכך עלולים להתפתח תת-תזונה, זיהומים באיברי הנשימה, דלקת ריאות ואף מוות. על מנת למנוע סיבוכים כתוצאה מהפרעות בליעה, יש צורך באבחון מוקדם ככל האפשר (עם הופעת הסימנים הראשונים) כדי להתחיל טיפול שיאפשר המשך בליעה בטוחה ויעילה.

תהליך הערכת תפקודי בליעה מלאה נקרא Fiberoptic Endoscopic Evaluation of Swallowing (FEES) ומתבצע על ידי רופא אף-אוזן-גרון וקלינאית תקשורת. בשלב ראשון תתבצע הערכה קלינית של תפקודי בליעה על ידי קלינאית תקשורת. ההערכה כוללת מספר שלבים שמטרתם לאתר סימנים קליניים להפרעת בליעה, בדיקת מבנה, תפקוד ותחושה של איברי ההיגוי והבליעה ובדיקת קול. בנוסף להערכה הקלינית מתבצעת בדיקה אנדוסקופית עם סיב אופטי גמיש, המאפשרת התבוננות בתפקודי הגרון ובמערכת הבליעה  בזמן אכילה ושתיה. במהלך הבדיקה ניתן לעקוב אחרי תפקוד השרירים המופעלים בזמן תהליך הבליעה. מטרות הבדיקה הן לבחון השפעת טכניקות בליעה מפצות, תנוחות, מרקמי מזון וטיפול התנהגותי על תהליך הבליעה ובנוסף לקבוע את אופן הזנת המטופל ואת סוגי המזון שהוא יכול לבלוע בצורה בטוחה ויעילה. ניתן גם להשתמש ב-FEES כמכשיר טיפולי בשיטת ביופידבק, המאפשר למטופל לצפות על השפעת טכניקת הבליעה על הפתולוגיה שאובחנה.

לאחר האבחון ניתנות למטופל המלצות טיפוליות בהתאם למצבו. טיפול התנהגותי מתבצע בעיקר על ידי קלינאית תקשורת ומטרותיו העיקריות הן: 

שמירה על הזנה יעילה ובטוחה. 

רכישת יכולת אכילה תקינה במגבלות מצב המטופל.

טיפול התנהגותי מתרכז בלמידת תנוחות וטכניקות בליעה המפצות על התפקוד הלקוי של מערכת הבליעה. כמו כן, המטופל/ת מודרך/ת לגבי שינוי מרקם המזון על פי הפרעת הבליעה. כאשר קיימות הפרעות מוטוריות ותחושתיות של איברי הבליעה, הטיפול מתרכז בביצוע תרגילים אורומוטוריים וטיפול תחושתי בעזרת גירוי תרמי, שינויי טמפרטורה וטעמים. מחקרים מצאו כי אימוני בליעה בחולים לאחר אירוע מוחי משפרים באופן משמעותי את יכולות הבליעה שלהם. על מנת שתוכנית טיפול תבוצע בהצלחה, נדרש תאום בין אנשי הצוות הרב-מקצועי שיקומי הכולל רופאים (א.א.ג, נוירולוג, גסטרואנטרולוג), צוות סיעודי, קלינאית תקשורת ודיאטנית.