נגעים במיתרי הקול

יבלות במיתרי הקול

היבלות ממוקמות בדרך כלל בין השליש הקדמי לשני השלישים האחוריים של מיתרי הקול. באזור זה מתרחשת הוויברציה החזקה בין מיתרי הקול. במרבית המקרים מופיעים שני נגעים, אחד על כל מיתר, כאשר הופעתם מעידה על שימוש מוגזם או לא נכון במיתרי הקול. במרבית המקרים הטיפול הוא על-ידי קלינאית תקשורת, כאשר שיעורי ההצלחה הם גבוהים, אך יש מקרים בהם יש צורך בטיפול כירורגי.

ציסטה במיתר הקול

ציסטות הן נגעים במיתר הקול המכילים נוזל. הן יכולות להופיע בכל אזור הגרון מאזור השקדים, בסיס הלשון, ועד לאזור הכניסה לוושט. הציסטות יכולות להיגרם עקב שימוש לא נכון במיתרי הקול, כאשר ישנם
גם מקרים מולדים. כאשר הן מפריעות לבליעה, לנשימה או מזדהמות, יש צורך להסירן בניתוח.

שטף דם במיתר הקול

שטף דם יכול להיגרם מטראומה כמו צעקה, שיעול, התעטשות חזקה. יש חשיבות לטיפול מיידי הכולל מנוחת דיבור, סטרואידים ונוגדי חומצה. מטרת הטיפול היא למנוע הצטלקות של החלק הויברטורי של המיתר. לעיתים, למרות הטיפול, נשארת צלקת במיתר או מופיע פוליפ.

פוליפ על מיתרי הקול

פוליפים הם נגעים המופיעים על מיתרי הקול כתוצאה משימוש לא נכון או מוגזם. הסיבה לכך, קרוב לוודאי, היא דימום לתוך המיתר עקב טראומה (צעקה, התעטשות חזקה, שיעול וכדומה). בשלבי הריפוי של שטף הדם במיתר נותרת רקמת חיבור ממנה נבנה הפוליפ. הטיפול משלב כריתה כירורגית והפניה לטיפול על ידי קלינאית תקשורת למניעת הישנות התהליך.

פפילומה במיתרי הקול

נגע ויראלי בדומה ליבלות ויראליות במקומות אחרים בגוף. נגרם על ידי וירוס הפפילומה ההומני. פוגע בעיקר בילודים, ילדים ומתבגרים. הטיפול כולל כריתת הנגעים על ידי לייזר CO2 (הליך כירורגי).

גרנולומה

גרנולומה היא רקמה דלקתית-צלקתית המתפתחת באזור פצוע, בדרך כלל באזור האחורי של מיתרי הקול לאחר ניתוחים או הנשמה עם צינור הנשמה. ישנם מקרים בהם הגורם הוא שימוש לא נכון במיתרי הקול, שיעול כרוני, כחכוח בנוכחות מחלת רפלוקס (עלייה של חומצה מהקיבה לוושט ולגרון). הטיפול בדרך כלל כולל שימוש בסותרי חומצה ומנוחת דיבור. במקרים בהם הנגעים גדולים וחוסמים את מעבר האוויר, יש צורך בהתערבות כירורגית.

בצקת מיתרים

מופיעה בדרך כלל במעשנים המרבים לדבר. הבצקת יכולה להיות קטנה, אך עם השנים היא גדלה ויכולה להגיע למצב של חסימת דרכי האוויר. הטיפול כולל הפסקת העישון ותרופות נוגדות חומצה. במקרים של צרידות קשה שלא חולפת, עייפות דיבור או מחנק, יש צורך בהתערבות כירורגית.