הקולות  שאנו מפיקים בעזרת מיתרי הקול מושפעים מהאוויר הזורם בין המיתרים, עוצמת הסגירה של המיתרים והיכולות שלהם לרטוט. כאשר הקול אינו תקין, חלש, צרוד או אוורירי יש לפנות לבדיקה של רופא על מנת לוודא שהכל כשורה. הפרעה בקול נקראת על פי רוב צרידות, ומדובר בתופעה שכיחה. הגורם הנפוץ ביותר לצרידות הוא מחלה בדרכי האוויר העליונות הנגרמת  בדרך כלל על ידי זיהום ויראלי ונמשכת כשבוע. כל צרידות ממושכת יותר מחייבת בדיקה. הגורם השכיח ביותר לצרידות שאינו ממקור ויראלי הוא שימוש יתר בקול או שימוש לקוי בקול, מה שגורם למיתרי הקול להיפצע.

הפציעה השכיחה ביותר בקרב ילדים, אנשי הוראה ומשתמשי קול מקצועי היא יבלות על מיתרי הקול. היבלות ממוקמות בדרך כלל בין השליש הקדמי לשני השלישים האחוריים של מיתרי הקול. באזור זה גל הרטט הוא הגדול ביותר ושם גם ההתנגשות בין המיתרים היא החזקה ביותר. במרבית המקרים מופיעים שני נגעים, אחד על כל מיתר, כאשר הופעתם מעידה על שימוש מוגזם או לא נכון במיתרי הקול. הטיפול השכיח ביותר הוא על ידי קלינאית תקשורת ושיעורי ההצלחה בו הם גבוהים. עם זאת, ישנם מקרים המחייבים התערבות כירורגית.